לתרומות
פרוייקט מעגלים מתקיים בחוג לריפוי בעיסוק כקורס חובה לתלמידי שנה א',
בשיתוף עם המדור למעורבות חברתית בדקאנט הסטודנטים ע"ש רות ואלן
זיגלר ועם ארגון "חברים לרפואה". בתשע"ב, סיימו 65 סטודנטים.
זו השנה התשיעית לקיום פרוייקט מעגלים ועד היום סיימו 200 בוגרים.
נציגת המנחים, גילה רבינוביץ, פתחה את הטקס בברכות ושלחה דרישת שלום
מד"ר נאוה רצון ראש החוג. המנחים השנה היו: מהחוג: גילה רבינוביץ ועינת אולינקי.
מהמדור למעורבות חברתית: זיו כץ, זהר שיף והדס וייל לביא.
הרב יחיאל לנדמן נשא דברים בשם עמותת חברים לרפואה: ציין את הנכונות והאיכפתיות
של הסטודנטים לסייע למי שאינו יכול להתמודד לבד. הזכיר את הקשר למחאה החברתית,
את הערכים של "נאה עושה נאה מקיים", החלוציות, הריפוי, החסד והנתינה שמניעים את הסיוע.
"זכיתם להיכלל במעגלים של אנשי מופת" כך ברך את הסטודנטים.
רחלי ורשבסקי, העומדת בראש המדור למעורבות חברתית ציינה בהקשר למחאה החברתית
את הכוח של הסטודנטים להשפיע כמעט בכל מקום. הקורס בונה זהות אישית ומקצועית ומעצב
תפיסה חברתית ואישיותית. "מכם הסטודנטים יצמחו המנהיגים והמנהיגות האיכותיים שישפיעו
על פני החברה הישראלית, זו גאווה לכולנו".
המנחה זהר שיף דיבר על העשייה המאתגרת בקורס. תהליך ההיכרות בין הסטודנט לחניך הוא
בלתי אמצעי, מלא חשש ופחד. זהו מפגש בינאישי אנושי שמציף דילמות ומקיים למידה הדדית.
התרומה היא משמעותית לחניכים וגם לסטודנטים.
הסטודנטים הציגו את החוויות האישיות והלימודיות שעברו במשך כל שנת הלימודים עד לרגע
הפרידה מהחניכים שלהם. ההצגה נערכה על פי המסגרות בהן פעלו. להלן ציטוטים מהדברים
המרגשים שנאמרו:
הוסטל השחר של אקי"ם: המפגש היה לי חדש, מוזר, מפחיד ומבלבל. עם סבלנות, חיוך, הקשבה
והדרכה נרגעתי, הכרתי וצעדתי צעד אחר צעד. למדתי להסתכל על עולמו של האחר, למדתי על עצמי,
למדתי מהם. זוהי חוויה וניסיון נפלאים. בכל אדם יש כוח, אז כדאי לא לברוח ולתפוס את הרגע ולא לשכוח.
בית אקשטיין יד אליהו - גשר לקהילה-
מסגרת שיקומית לדיירים מגיל 18 עד 65:
למדנו להכיר את האדם מאוחורי הסטיגמה. למדנו להכיר את עצמנו. התמודדנו עם הרבה קשיים וגם
התגברנו עליהם. תודה לחניכים. החונכות תעזור גם להם וגם לנו כבני אדם ובעתיד כמרפאות בעיסוק.
"צעד קדימה" ראשל"צ:
מסגרת שהוקמה ע"י הורים ואנשי מקצוע במטרה לקדם ילדים ומתבגרים עם שיתוק מוחין: ממש פחדנו
בהתחלה. חששנו מהכניסה לבית זר. למדנו להכיר ולבנות את הקשר. התרגשנו מהדברים הקטנים.
נחשפנו לאוכלוסיה חדשה ומאתגרת, חווינו קשיים, למדנו לגלות סבלנות ולספק אוירה תומכת ומקבלת.
"צעד קדימה" השרון בית חפר:
בהתחלה נרתענו מהילדים בגלל המגבלה הפיזית שלהם. נוצר קשר עם הילד, שהעצים אותנו ואותו.
כל צעד קטן הוא משמעותי וגדול בשבילנו ובשביל הילדים. למדנו ליישם את שיטת
"לשים את הלקוח במרכז". היה לנו כיף והנאה.
בית חלומי רעננה:
השקענו הרבה סבלנות. התהליך היה מלמד, בונה. לא מיד ראו את הפירות, ודווקא עכשיו כשצריך
להיפרד יש תוצאות. מקבלים כוחות מהנתינה.
ביה"ס הרצפלד חולון: חששנו מהמפגש עם המוגבלות. נכנסתי לתוך בית, לתוך משפחה.
נוצר קשר מדהים וחברות שלעולם לא אשכח.
בית אקשטיין זבוטינסקי:
הפרידה קשה ומעלה רגשות אשמה לאחר תקופה של קשר מרגש, תקופה שמוגבלת בזמן. למדתי
כמה מהר וכמה קל ליצור קשר עם אדם שהוא אחר ממך.
בית אקשטיין שלונסקי:
חששתי בהתחלה שלא אצליח. למדתי מהחניך שלי המון, להיות אדם סבלני יותר. היום במבט לאחור
אני כבר לא זוכרת את הקשיים שהיו לנו בהתחלה. זו הייתה חוויה מרתקת, אני סטודנטית מהמגזר
הערבי מוסלמי חנכתי חניך שהוא בחור יהודי דתי.
מרפאת מ.ג.ן ביה"ח וולפסון:
הרווחתי משפחה. תרמתי ונתרמתי. אני מודה על החוויה של לראות את האדם מעבר למגבלה.
עמותת עמיחי בהוד השרון: קיבלנו כלים בהתמודדות עם בעלי מוגבלויות.
עמותת עמיחי טירה: התהליך שעברנו היה מרגש.
איריס טרי, מתאמת אקדמיה- עמותת חברים לרפואה
