לתרומות
קהילה בשותפות עם ריפוי בעיסוק
שותפות אקדמיה - הדסה – קהילה – חברים לרפואה - לשינוי חברתי
70 סטודנטים בשנה א' סיימו את לימודיהם. במהלך השנה חנכו הסטודנטים ילדים, נוער, מתבגרים ומבוגרים במסגרות השונות: בי"ח אלי"ן לשיקום ילדים ונוער; מכון סאמיט; בית פינגר; עמותת רעות; שלו"ה; בי"ס אילנות/צעד קדימה; עמותת "אור שלום"; מרכז יום לקשיש קרית מנחם; המרכז הישראלי לאפוטרופסות להפחתת בדידות; מרכז יום למבוגרים צעד קדימה, הגן השיקומי.
ד"ר מירי טל סבן, רכזת הפרויקט בביה"ס:
הפרויקט מעודד סטודנטים לעשייה קהילתית, לחונכות. זו הזדמנות לפתח מיומנויות של תקשורת בינאישית והבנת מושגים בריפוי בעיסוק. המפגש היום הוא במה לעשייה של כל הסטודנטים כפרט וכקבוצה. העבודות נעשו על פי התכנים והנושאים שנלמדו - יצירת קשר עם החניך; משפחתו; הסביבה והקבוצה; doing-being ; הזדהות ; גבולות ; תרבות ; סטריאוטיפים ; סטיגמות ; אמפתיה;פרידה.
פרופ' דינה בן יהודה – דיקנית הפקולטה לרפואה: זהו פרויקט ייחודי, משמעותי ומרשים במיוחד. בתוך עולם הרפואה שהופך להיות דיגיטלי יותר ויותר נזדקק לאנשים כמוכם שמתייחסים לחולה כאל מתמודד וההתייחסות אליו היא אישית. אתם הסטודנטים עשיתם כברת דרך אדירה עם צוות המרצים המצוין שלכם, מאחלת לכולם בהצלחה.
מר ברוך ליברמן – מנכ"ל עמותת חברים לרפואה: מברך את הסטודנטים וכל הנוכחים. דרך פרשת השבוע פרשת קורח, דרך החמלה והנתינה הם אלה שהופכים את החיים של האחרים לחיים משמעותיים. תרומתכם לקהילה מעוררת השתאות והערכה. תודה לכל אחת ואחד מכם, עלו והצליחו.
פרופ' עדינה מאיר – ראש ביה"ס לריפוי בעיסוק, יו"ר לימודים מתקדמים ברב"ע: יצאתם לדרך לא מוכרת, פתחתם ראש ולב, הושטתם יד, הקשבתם, עודדתם ונשארתם פעם בשבוע לאורך שנה. זהו פרויקט בו חוגגים את הקשר שנוצר במרחב הקסום של הטיפול מקרוב, שהוא תוצאה של תהליך טיפולי שתלמדו עליו בהמשך הלימודים. מודה לסטודנטים, לצוות המדריכות, לאנשי הקשר במקומות החונכות השונים ומברכת על ההתגייסות להצלחת הפרויקט. השנה נוסף נושא המיינדפולנס, שמדגיש את האפשרות להישאר נוכח בתוך כל הקשיים. יצרתם "אני" חדש שהולך אתכם והענקתם רגעי אור וחסד.
אנשי הקשר נציגי המסגרות השונות בהם התקיימה החונכות: דיברו על קשר של חבירה, על למידה משותפת על עצמי ועל האחר, על החוויה הכלים והתובנות אותם ייקחו הסטודנטים לדרכם המקצועית-טיפולית.
כל מדריכה מצוות ביה"ס הציגה את העשייה של הסטודנטים במסגרת החונכות בה פעלו, והסטודנטים תארו את "הפן המיוחד של הקשר עם החניךחניכה" כולל מצגות המלוות את הסטודנטים והחונכים בכל המסגרות:
הם תארו מפגש וליווי של אנשים עם צרכים מיוחדים, במגוון גילים, שכלל קשת של רגשות ומצבים: התמודדות עקבית עם חניך באינטנסיביות כל שבוע במשך שנת הלימודים. חששות בהתחלה – "לא מיד התחברתי", חששות מהלא נודע, "לא קל להכיר אדם שונה מאתנו", ציפיות, פתיחת דלתות ליצירת קשר במעגלי קסם, התבוננות פנימה, כאב, עצב, כעס, אכזבה, קרבה, חשיפה ובניית אמון. היכרות עם רבדים אחרים בתוכי, צמיחה, יצירת קשר ללא מילים, מסירות, גילוי חניכים מפתיעים, אמפתיה, התמודדות עם סטריאוטיפים, עם קשיים, רגעים של חסד, שמחה, סיפוק, הקרבה, מגע אנושי, נתינה הדדית, התחברות ל"אני חדש" שנוצר אצלי, להיות ביחד. תהליך משמעותי, הזדמנות חד פעמית, והוספה של רבדים מאישיות המטפל. זהו תהליך של למידה חווייתית, ובמקרה זה גם חוויה נדירה.
"מוגבלות היא רק מילה...לכל אדם יש יכולת אינסופית...יש כאלה שגורמים לנשמה שלנו לרקוד...כולנו זקוקים לערך של מה לתת לאחר". מעולם לא היה האדם זקוק לטיפול אלא לאהבה.
סיכמה: איריס טרי, מתאמת הקשר עם האקדמיה
